עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

פוסט מספר 9- חדשנות בארגונים וניהול ידע
01/01/2019 16:47
שרון אדלר

1.

א.  כישלונות חשובים לחדשנות ארגונית כי כישלון הוא "חווית למידה" ולכן חשוב להגיב על כישלון באופן חיובי. טיפול יעיל בבעיה יכול להוות אירוע חיובי. ישנם כאלה אשר יכולים ללמוד יותר מכשלים מאשר מהצלחות.

ב.  המאמץ וההצלחה של הקבוצה התחזקו והצטיינות אישית פחות. הרעיון של טויוטה הוא שיתוף הטבות ועבודת צוות. בחברה נותנים בונוסים צוותים לכל חברי הצוות כדי לא להבדיל ביניהם בהתאם לביצועיהם. העובדים מקבלים משכורת בסיס ובונוס בהתאם לתרומת הצוות שלהם אך אין הכרה מיוחדת על חדשנות.  

2.  חברת בגיר, יצרנית חליפות, חוותה משבר קשה ולכן המנכ"ל היה צריך ליצור יתרון תחרותי בשוק.  החברה פיתחה חליפה ייחודית שלא נראתה בשוק בכל אשר נוגע לניקוי הדרוש בדרך כלל לחליפות.  החליפה היא מוצר מורכב מאוד העשוי מעשרות סוגי בדים ותפרים.  המחיר ללקוח של החליפה היה מחיר רגיל למדי, אבל החליפה שפותחה חוסכת תשלום על ניקוי יבש וחוסכת זמן וטרחה הכרוכים בניקוי יבש. כלומר זהו פתרון המשלב את המוצר עצמו (החליפה) וגם את השירות הנלווה אליו (הניקוי).

 

3.   עפ"י עקרונות המפץ הגדול לאימוץ מוצרים קצב האימוץ של טכנולוגיות חדשניות הולך וגובר. הטכנולוגיות מתפתחות בקצב אקספוננציאלי והטיב עולה והמחיר יורד. המידע על חידושים מופץ במהירות באינטרנט ברשתות חברתיות. פונקציית "סנפיר הכריש" מבטאת את מחזורר חיי המוצר מרגע כניסתו לשוק. במחזור זה 5 מצבים שיוצרים את צורתו של סנפיר הכריש, כאשר ישנם את "ממציאים" שהם הראשונים לרכוש מוצר לצורך ניסיון (אחוז קטן מהאוכלוסיה), לאחר מכן את "מפתחים הראשוניים" שהם השניים לרכוש (כעת מתחילה עליה משמועתית של הגרף- יותר קונים), "הרוב המקדים" שהם כבר חלק גדול מהאוכלוסיה שקונה את המוצר יחסית מהר ואח"כ מתרחשת ירידה גדולה של האוכלוסיה אשר קונה מוצר חדש מאוחר יחסית. השינוי בגודל האוכלוסיה שקונה יוצרת על הגרף את צורתו של סנפיר הכריש(עליה מהירה ולאחר מכן ירידה מהירה).

 

0 תגובות
פוסט מספר 8- תחזוקה
25/12/2018 16:49
שרון אדלר

1.       תחזוקה תחזיתית מתייחס לכלל פעילות הארגון ולא רק למחשוב. במקביל, המושג על נגזרותיו, תקף גם לעולם המחשוב, באופן נרחב. זאת, קודם כל לגבי החומרה על מכלול מרכיביה אבל גם לעולם התוכנה והפיתוח, שבו מתייחסים לבאגים אפשריים.
המגמות העיקריות שרואים בנושא זה, כוללות כלי דיאגנוסטיקה חדשים וחכמים, התחזקות האנליטיקה, הסנסורים וה-IoT, היצע השירותים שמתרחב ועוד שורת מגמות, עליהן מרחיב התחקיר.

תחזוקה מתוכננת היא רשימה של פעולות תחזוקה שנקבעו מראש במרווחי זמן קבועים שמטרתן למניעת תקלות. המטרה העיקרית של תחזוקה מתוזמנת היא למנוע כשל בציוד לפני שהוא מתרחש בפועל. זה כולל בדיקות, התאמות, שירות קבוע וכיבוי מתוכנן. בדיקות תחזוקה סטנדרטיות מתוזמנות, זה יכול לעזור להגדיל את החיים של הנכסים ולהפחית את הצורך לתיקון חלקי

2.       תחומי היישום הבולטים של PM, הם בתחזוקת מכונות, תחזוקת מבנים וניטור בריאות. תחומי היישום הבולטים, ספציפית במחשוב, הם בדאטה סנטרים, החלפת חומרים מתכלים, תחזוקת ציוד מחשוב כללי ופיתוח ותוכנה.
באופן מיוחד, נדגיש את סוגי החיישנים השכיחים, אשר כוללים חיישני טמפרטורה, קול, אור, תנועה, לחץ, זרימה, לחות, גזים, שחיקה ועוד. דוגמא בולטת, שממחישה את הכמות הגדולה של חיישנים בחיי כולנו, הם החיישנים הרבים, שמוטמעים בסמארטפונים.
המגבלות והאתגרים העיקריים ביישום PM, הם היותו לרוב לא באחריות המנמ"ר, הצורך בהשקעה מיוחדת, העובדה שלא תמיד קל להפיק תחזיות חד משמעיות ונקודות נוספות, שפירטנו בתחקיר.

0 תגובות
פוסט מספר 7- רשתות פנים ארגוניות
20/12/2018 16:30
שרון אדלר
1.
צרכים אישיים: 
1. התייעצות עם מומחים- אדם שאין לו ידע בנושא יכנס לקבוצות וכך יברר
2. שאלות אישיות- באופן גלוי או סמוי, היתן להיכנס לקהילת ידע ולפרסם שאלות כדי ללמוד על נושא מסוים.
3. הדרכות – כיום יש הרבה מאוד הדרכות שמבוצעות בקהילות הידע

צורכים ארגוניים:
1. שיתוף - שיתוף ידע בין אנשים בעלי מאפיינים דומים- כך ניתן ללמוד הרבה ולקבל סיעור מוחות נרחב מאוד.
2. גיוס – באמצעות קהילות הידע ארגונים יכולים לגייס אנשים איכותיים שדומים יותר ל"דנא" של הארגון.
3. שימור - אנשים אוהבים להיות שייכים לקבוצה. כאשר הם שייכים לקבוצה הם מרגישים בעלי כוח ולכן יותר טוב להם בעבודה. באמצעות קהילות ידע נוכל לשמר את הכוח האירגוני הטוב.
 

2.
צרכים אישיים:
מקור מידע - עבור כל מידע יש נתונים על מי שהזין אותו ולכן במידה ויש לנו שאלות אנחנו יכולים ליצור איתו קשר.
מיקום אחד- כל המידע נמצא במקום אחד ברור ומוגדר. קיימת יכולת גישה לאותו ויקי באמצעות הרשת הפנימית של העבודה, בכל מצב שצריך ידע יודעים לאן לפנות.
זמינות - המידע נגיש ובהתאם ניתן להתחבר אליו מכל מקום ובכל זמן. 

צרכים ארגוניים:
גרסא אחת לאמת- כאשר הוא מרוכז במקום אחד המוגדר מונע כפילויות ואי-הבנות. 
שימור ידע - לא תהיה תלות באנשים המחזיקים בידע משום שכל הידע יהיה מרוכז ומתועד במקום אחד.
זריזות בייצור ידע- ניתן למלא שם גם מחקרים שעוד נעשים, ולא מלאים עד סוף כך שהמידע עולה מהר יותר ואם מישהו צריך רק את חלקו הדבר זמין.


3 .
נבחר להשתמש בויקי ארגוני כאשר הארגון רוצה ליצור מקור ידע לעובדי הארגון. מעין אנציקלופדיה בה כל מושגי הידע של הארגון. הויקי הינו מקור ידע רשמי ומהימן בעל גרסה אחת המתעדכנת בתדירות גבוהה. לכן בעזרתו נפתור בעיות שכבר נתקלנו בהם בעבר.

לעומת זאת, כאשר ברצוננו לערב גם גורמים חיצוניים ולקבל חוות דעת אקסטרנית, נתשמש בקהילת ידע.בעיקר לבעיות חדשות שהארגון לא נתקל בהם עדיין.
0 תגובות
פוסט מספר 6- רשתות חברתיות
12/12/2018 10:13
שרון אדלר
1. כלל "חוק האחוז האחד" (נקרא גם 90-9-1) נוצר כתוצאה מחוסר השיוויון בין המשתמשים ברשתות החברתיות המקוונות. הדבר נוגד את הדעה בחברה (רוב האנשים חושבים שקיים שיוויון ברשתות חברתיות). הכלל אומר שרוב המידע ברשת נוצר על ידי 1% מהאוכלוסייה המשתמשת ברשתות המקוונות.
הצורך של ארגונים ברשת פנים חברתית הוא לאפשר לאנשים המאימים גישה למידע המתאים. כדי להגגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים ארגוניות יש צורך ב:
1. תשתית נוחה- פלטפורמה מאובטחת ומותאמת לצרכי הארגון.
2. תרבות ארגונית- הרשת צריכה להקיף תהליכים ארגוניים לשימוש פנימי וחיצוני.
3. תמיכה של ההנהלה- מנהלים צריכים לנהל את השניוי ולהטמיע את הרשת בצורה הטובה ביותר.

2. רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות הניהול הרשתי באמצעות:
1. עידוד שת"פ בין העובדים- העובדים למעשה תלויים באחרים על מנת להצליח.
2. העברת מידע מקצועי חדש בכיתות גדולות ללא תחרותיות, העברת הידע ע"י העובדים עצמם.
3. העצמת העובד- באמצעות הענקת סמכויות חדשות (ונתינת תחומי אחריות נוספים) מגדילה את הכרת הארגון בכישורי העובד.
4. יצירת קשרי עבודה חדשים- באמצעות שת"פ בין מחלקות ובין עובדים שלא הייתה בניהם היכרות מקצועית או אישית.
0 תגובות
פוסט מספר 5- כוח ההמונים
03/12/2018 09:39
שרון אדלר
1. מיקור המונים הוא הפניה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או ארגון, לביצוע על ידי קהל גדול ("המונים"). ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת גישה במקביל למספר גדול של אנשים באמצעות רשת האינטרנט, וכך ניתן להגיע באופן מעשי הן למומחים כמעט בכל נושא, אשר מוכנים לבצע משימות בתשלום נמוך או אף בחינםמיקור-חוץ בשיטת חוכמת ההמונים פורח בתחום של בדיקות התוכנה ובפעילויות אחרות, באמצעות מומחים מכל העולם שמשרתים את המטרה. הלקוח הסופי לא תמיד יידע מי עומד מאחורי העבודה, אבל מאחורי העובדים האלה עומדות חברות שמתמחות בפרויקטי מיקור-חוץ המוני. 

לדעתי, התחום שהארגון בחר להיעזר במיקור המונים הינו חקר צרכי הלקוח. פיתוח רובוטים הינו תהליך ארוך ומסובך, ואת תכנותו יש להשאיר לבעלי המקצוע בארגון עצמו (אחרת לשם מה הארגון מפתח אותו ?). יחד עם זאת, תהליך חשוב שיש לבצע הוא לדאוג שהמוצר שיוצא לשוק מתאים ללקוח ולכם יש לתקשר עם הלקוחות לגבי אבטיפוס של המוצר.

2. בבואנו לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסוים אבחר לחזות את סיכויי הצלחתם באמצעות שיטת חכמת ההמונים. איסוף תשובות של קבוצה גדולה לשאלות הכרוכות באומדן, ידע כללי וחשיבה מרחבית נמצאו, באופן כללי, כטובות, ולעתים טובות יותר, מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה. הסבר אינטואיטיבי לתופעה זו הוא ה"רעש" הייחודי ליחיד בקבוצה – לכל אדם דעות אישיות ושיקול דעת פרטני, וכאשר לוקחים את ממוצע התשובות של קבוצת יחידים, יש לתשובות נטייה להתכנס סביב נקודה מסוימת, ובכך לבטל את השפעת "רעש" זה. על ידי יצירת מדגם מייצג של קהל היעד של המוצרים תוכל החברה לקבל ניתוח ידע ורצונות הלקוח. בנוסף, תוכל ללמוד את הלקוח  ולקבל סדר גודל לביקוש המוצרים. שיטה זו יעילה כיוון שהיא זולה ונותנת תמונה מייצגת של כוחות השוק, לעומת הערכות מומחים. 

3. מימון המונים היא שיטה פיננסית למימון מיזמים, עסקים וארגונים המבוססת על כסף שמושקע או נתרם על ידי מספר רב של אנשים פרטיים. מימון המונים משמש לקידום מגוון של מטרות, כגון תמיכה באמנים המבקשים סיוע מאוהדיהם, מימון חברות הזנק ופרויקטים עסקיים, קמפיינים פוליטיים, התמודדות עם מצבי חירום ואסון, יצירת תוכנה חופשית ועוד. 

אחד הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטת ההמונים הוא הדרישה מהיזם לחשוף את הרעיון שלו בשלב בראשיתי. חשיפה זו מעמידה את היזם בסיכון לכך שהרעיון שלו יועתק ויפותח לשלב מתקדם יותר על ידי מתחרים בעלי מימון יציב יותר. חיסרון משמעותי נוסף בפנייה למימון המונים, טמון בסיכון של אובדן בסבך הפתלתל של חוקי ניירות הערך השונים, מכיוון שפנייה לקבלת השקעות מהציבור הרחב היא לרוב בלתי חוקית, אלא אם כן האפשרות הוגשה בשיתוף עם רגולטור ניירות הערך. בנוסף, הצורך בכמות גדולה של משקיעים הכרחי, וייתתכן כי ללא שיווק נכון, לא תצליח החברה להתרומם. 
0 תגובות
פוסט מספר 4- שימור ידע
25/11/2018 22:03
שרון אדלר
במאמר "הידע בורח מהחברות" שפורסם בשנת 2013 בעיתון כלכלסיט על ידי אבי קדם, מתאר מצב שבו בעקבות הפרישות, עזיבות או פיטורים של אנשים בעלי ידע רב בארגון (אנשים שעובדים משך זמן ממשוך באותה החברה), הארגון עשוי "להתמוטט" מכל עזיבה של עובד. התמוטטות זו באה לידי ביטוי הן באובדן ידע רב, הן בעלויות גבוהות של שיחזור והכשרת עובדים חדשים באותו הידע.
לכן, הכתבה מציעה את הפתרון לבעיה זו באמצעות תהליך של "המשכיות ידע", שהוא תהליך שניתן ליצור בארבעה שלבים:

1. שלב מיפוי הידע- רושמים בטבלה את התהליכים והנושאים בהם עוסק המומחה הפורש, את הידע התומך בכל אחד מהם, אצל מי נמצא הידע, האם הידע בנושאים מסוימים כבר מתועד והיכן נמצא תיעוד זה. למיפוי יש גם ערך העומד בפני עצמו: זוהי רשימה מלאה של הפעילויות בתחום עליו מופקד המומחה הפורש וכל המידע באשר לידע התומך בפעילויות אלה.

 

שימור כלל הידע של המומחה עלול לכלול גם נושאים שאינם רלוונטיים יותר וכן לכלול ידע שאיננו קריטי, כאשר אנחנו רוצים לשמר את הידע בו אכן יעשו בפועל שימוש המומחים העתידיים, אשר נתונים בעומס עבודה מתמיד ומתקשים להקדיש תשומת לב לידע מתועד אשר איננו חיוני עבורם. לפיכך בוחרים לצורך שימור כ-5% מכלל הידע, שיש לו משמעות של כ-75% מהתועלת של כלל הידע של המומחה הפורש.

 

2. אריזת הידע - תיעוד הידע במסמך, בסרט וידאו או לחילופין ביחידת לימוד מתוקשבת. התיעוד כולל גם מרכיבים כמו ספר טלפונים של גורמים העובדים עם המומחה הפורש, ותובנות באשר לכל אחד מהם.

 

3. הקמת מאגר ידע - אתר בו אנחנו מארגנים באופן ידידותי למשתמש את תוצרי שלב התיעוד. חשוב שאתר זה יהיה זמין לעובד במקום אליו הוא רגיל להיכנס לצורך ביצוע עבודתו.


4. שלב ההטמעה - פעילות שמטרתה חיבור בין העובדים הזקוקים לידע לבין מאגר הידע – מודעות, שילוב תוצרים בתהליכי העבודה, נגישות נוחה עבור גורמים בכלל הארגון הזקוקים לידע זה.


לינק המאמר: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3612523,00.html


0 תגובות
פוסט מספר 2- ניהול תכנים
17/11/2018 23:06
שרון אדלר
1. OCR - Optical Character Recognition וביפרוש לעברית "זיהוי תויים אופטי", היא טכנולוגיה להמרת תמונה, טקסט מודפס וכתב יד שנסרקו, למסמך תמליל ממוחשב. תהליך זיהוי התווים כרוך בזיהוי תו אחרי תו מבין התווים השונים המרכיבים את הטקסט. השיטה יכולה לסייע בטיפול בדואר נכנס מודפס בכמה אופנים שונים:
א. בגלל יכולת העיבוד מחדש וסידור של הטקסט ניתן יהיה לעצב מחדש את התוכן.
ב. אחסון הנתונים הטקסטואליים המופיעים בהודעה ומתן האפשרות לחיפוש תוכן בטקסט בהמשך.
ג. בנוסף לOCR יש אפשרות להקריא את הטקסט שהתקבל על ידי מחשב ובעזרת תוכנת הקראה, דבר שעשוי לעזור לבעלי מוגבלויות.

2 .מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Flows Work)?

זרימת עבודה work flow , מוגדרת כתנועה אוטומטית של מסמכים דרך רצף של פעולות הקשורות לתהליך עסקי מסוים. ארגון יכול להשתמש בזרימות עבודה על מנת לנהל תהליכים בצורה מוגדרת ועם נקודות בקרה. החשיבות בשילוב מסמכים דיגיטאליים בזרימת העבודה הוא שניתן לבצע איחזור מידע, לחפש ולהשתמש בו וכך הארגון יוכל ללמוד ולהשתפר, כלומר, לנהל את הידע שלו טוב יותר.


3 . הגירת נתונים היא העברת מידע ונתונים ממערכת אחת למערכת אחרת. התפתחות הטכנולוגיה גרמה לצמיחתן של מערכות בעלות שיפורים כאלו ואחרים, ולכן לא נרצה שחלק מהמידע יפגע או יאבד, וחשוב להעביר את כל הנתונים בצורה שלמה ומהירה, על מנת לא להפריע לפעולות השוטפות בארגון. לכן הגירת נתונים היא פעולה חשובה לניהול הידע בארגון. 

4 .
a. אני ממליצה לשמור מידע בארגון ככל הניתן, כמובן שאם מדובר במייל, לרוב העיקר הוא לא הקבצים המצורפים אלא הסברים מצורפים בתוכן המייל, לכן אמליץ במקרה זה לשמור גם את התוכן כדי שלקבצים יהיה הקשר לתוכן המייל
b. לדעתי האחראי בארגון לשמירת המייל במערכת עובד האמון על ניהול הידע בארגון, אם לא קיים כזה, יש למנות אדם מתוך צוות מערכות המידע. 
0 תגובות
פוסט מספר 2- תחקירים ונהלים
11/11/2018 16:45
שרון אדלר
1 .בעיות התחקירים בצה"ל:    

בעיות התחקירים בצה"ל נובעת מהעובדה כי מפקדים מעדיפים לא פעם שלא לתחקר אירועים, או לא להפיץ תחקיר כתוב, הדבר הנובע כנראה מהפחד לחשיפה אישית או ארגונית. חוסר החשיפה הזו מלמדת על חוסר ההפנמה של התרבות הארגונית אותה נרצה לייצר באמצעות עריכת תחקירים בצה"ל. כאשר אין למידה, אין הטמעה, ואין הקפדה על איכות התחקיר. 

בעיה נוספת שנוצרת היא חוסר הסדר בזיכרון הארגוני, חסרים כללי דיווח ברורים ואחידים לשם הזנת תחקירים למערכת ניהול ידע המופעלת במרבית יחידות צה"ל. יש צורך להטמיע את המערכת במסגרת השתלמויות קצינים והכשרת מנהלי ידע".

התחקירים בצה"ל הינם חשובים ועשויים למנוע תקרית שיכולה לעלות גם בחיי אדם, לכן מלבד תהליך התחקור עצמו שהינו שלב חשוב מאוד, יש להקפיד גם על תהליך הפקת והטמעת הלקחים משלב התחקיר.

2. שאלה עקרונית – כיצד לנהוג במפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה מכך נגרם נזק:

תיאור המקרה שהועלה הינו מורכב, מצד אחד, מפעילי המתקן "סבלו" מהתראות שוא של הגלאי וטיפולם (דבר שיכל לפגוע בשאר עבודתם). אך עם זאת, הנזק שנגרם עקב "עצלנותם" של מפעילי המתקן הינו בלתי הפיך וגרם לנזק רב, ואף מצריכות ככל הנראה עלויות מאוד גבוהות של טיפול.

אין ספק שמקרה זה יגרור אחריו תחקיר מעמיק שיוודא שאכן מפעילי המתקן פעלו בצורה הנכונה וכי לא היה ניתן להמשיך ולייצר מבלי לנתק את הגלאי. במידה ובתחקיר יתגלה אחרת, אני חושבת שיש להעניש את המפעילים כי פעלו בקלות ראש ביחס לסכנה שאכן התממשה. בנוסף, יש לבדוק האם קיימים נהלים מוסדרים וידועים למקרה מסוג זה במפעל, במיד ולא יש להסדירם (למשל, אולי כדאי למפעל להחזיק בגלאי נוסף למקרה וגלאי אחד מתקלקל, או שמע להסמיך את אחד הפעילים לתפעול יסודי של הגלאי).

לסיכום, הפרטים הנתונים בתיאור המקרה אינם מספיקים כדילקבוע האם יש להעניש את המפעילים, או שמא פעלו בשוגג מפני שלא ניתנו להם האמצעים או היכולות המקצועיות לקבוע אחרת. לכן, יש לערוך תחקיר מסודר שסופו יופקו וייושמו לקחים במפעל. כמוכן, בתום התחקיר יש למצוא מישהו "האשם" במקרה ולענישו בהתאם.   
0 תגובות
פוסט מספר 1- דילמת שייכות חשבון הלינקדאין
04/11/2018 17:43
שרון אדלר
linkedin, KM

1. הדילמה בנוגע לשייכות המידע הזורם בחשבון של אדם בלינקדאין הינה מורכבת. קיימת אי הסכמה בין העובדים למסיקים בנוגע לבעלות על חשבון העובד.

 לדעת המעסיק, בזמן העסקת העובד חשבון הלינקדאין שבבעלות העובד שייך לחברה, היות והקשרים שיצר נוצרו בזמן העבודה, אנשי הקשר שאסף בחשבון נוצרו בעקבות עבודתו בחברה.

 לעומת זאת, מצדו של העובד, חשבון הלינקדאין הוא חשבון פרטי (לעיתים נפתח עוד לפי כניסתו לחברה), אנשי הקשר שלו הם אנשים שיצרו חברות איתו באופן אישי, לא מעט מהחברים בחשבון הם חברים אישיים ולא קשורים לעבודה, בנוסף מרבית מ"העבודה" על החשבון נעשתה מחוץ למסגרת שעות העבודה.

לדעתי, הסוגיה שהועלתה כאן היא כן סוגייה מורכבת ומעניינת לדיון, הרי כלל הטענות שהעלו שני הצדדים צודקות. יש לציין, כי בסיפור המקרה שהועלה במשימה מדובר אף בחברת השמה, בחברה מסוג כזה קיימת חשיבות עליונה לחשבון הלינדקאין ואף ייתכן כי החברה תדרוש מעובד שלא מחזיק בחשבון מסוג זה לפתוח אחד לצורכי העבודה. למרות כל הטיעונים שהועלו דעתי היא שחשבון הלינקדאין שייך לעובד. הסיבה העיקרית לכך היא, שבראש כל חשבון כזה מופיעים פרטיו האישיים, שמו ותמונתו העובד עצמו. לדעתי, כדי למנוע בעיות מסוג זה על החברה לפתוח חשבון לינדאין משל עצמה שעובדי החברה יעבדו דרכו. חברה שמעוניינת בכך האנשיה יצרו קשרים אישיים באמצעות חשבון פרטי שיתפחו צריכה להכיר ביתרונות שיש לכך בזמן העסקת העובד, אך גם בחסרונות שיווצרו בעת עזיבתו.

2. לאחר המפגש ה-3 בקורס, אני אתעדכן את חשבון הליקדאין שלי. נכון להיום יש לי חשבון לינקדאין שסייע לי בזמן חיפוש העבודה. כיום, חשבון הלינקדאין שלי לא מעודכן. במהלך השיעור הבנתי את החשיבות של כלי זה בתהליך המיתוג האישי, וכמוכן הבנתי שכדי שחשבון הלינקדאין שלי יהיה אטרקטיבי עליי "למלא" כמה שיותר פרטים עליי ועל אודותיי. היתרון בכלי זה הוא שכמעט כל חברה שמתשמת בפלטפורמה זו (כמו כן גם מעסיקים פרטיים) דבר שיכול לחשוף אותי יותר לעולם התעסוקתי הן בנוגע לעבודות רלוונטיות היום והן לגבי משרות שעשויות להיות רלוונטיות בהמשך דרכי. החשיפה בלינקדאין ותהליך המיתוג האישי עושויות לתרום להתפתחות האישית והמקצועית שלי ולכן אבחר לאמץ כלי זה מהשיעור האחרון.

 

0 תגובות
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
KM  (1)
linkedin  (1)
ארכיון